החלטה בתיק פש"ר 657-06

בפניי בקשה, שהוגשה על ידי הגב' פאני גולדברגר, אשתו של החייב (להלן: "המבקשת"), לפיה יורה בית המשפט על החזרת הסך של 7,611 ש"ח לידי המבקשת, לנוכח העובדה, כי במסגרת הכספים שהצטברו בקופת הכינוס של החייב הופקד הסך האמור על ידי שלטונות מס הכנסה במישרין, הגם שמדובר בכספי מס הכנסה, שנגבו ביתר מהמבקשת ושאינם של החייב.

הנאמן טוען, כי ביום 24/01/13 ניתן לחייב צו הפטר חלוט, כאשר הסכמת הנושה בהמלצת הנאמן למתן הפטר לחייב נבעה מהסכמה, כי ישולם לנושה דיבידנד בשיעור של 100% מתביעת החוב המתוקנת.

לפיכך טוען הנאמן, כי משהמבקשת ישבה בחיבוק ידיים למשך כ-6 חודשים, מאז העביר מס הכנסה את הכספים לקופת הפש"ר, ולא היא ולא החייב ראו לעתור להחרגת כספים אלה, הרי ככל שבית משפט יורה על החזרת סך של 7,611 ש"ח לידי המבקשת, יהיה על החייב להשלים חלקו לקופת הפש"ר דיבידנד שלא יפחת מ-100%, השלמה שלא תפחת מסך של 3,631 ש"ח.

בתשובה שהגישו החייב והמבקשת לתגובת הנאמן, טענו השניים כי על בית משפט לדחות את טענות הנאמן לעניין הבקשה להשבת כספי המבקשת וככל שבית משפט יהיה סבור כי הנושה זכאי לקבל דיבידנד בשיעור של 100%, אזי יש לגבות את ההפרש מתוך השכר שנפסק לנאמן בגין מאמץ מיוחד, לאור התנהלותו של הנאמן בהליך, ושעה שהכספים הצטברו שלא כתוצאה מפעולה מיוחדת שביצע הנאמן.

הנאמן הגיב לתגובת החייב והמבקשת וציין, כי בדיון שהתקיים ביום 24/01/13 הסכים החייב לתשלום שכר טרחת הנאמן בגין מאמץ מיוחד ואף ניתן לחייב צו הפטר, על סמך הכספים שהיו מצויים בקופה. לטענת הנאמן, אין מקום בשלב זה לקבל את טענת החייב, לעניין שכר טרחת הנאמן בגין מאמץ מיוחד, וכן לא את טענתו של החייב, לפיה טענותיו בערעור אומצו, שכן על פניו עולה, כי סכום תביעת החוב של הנושה בצת גבוה בהרבה משנטען על ידי החייב, ושעה שהחייב אף טען כי יש לדחות את תביעת החוב של בצת.

שבתי ושקלתי את טענות הצדדים. לא ניתן להתעלם מן העובדה, כי בדיון שהתקיים ביום 24/01/13 ניתן לחייב צו הפטר, לנוכח הכספים שהצטברו בקופת הפש"ר ואשר איפשרו תשלום דיבידנד בשיעור של 100% לתביעת החוב המתוקנת של הנושה בצת.

במעמד אותו דיון ועוד טרם ניתנה החלטה בדבר הפטר החייב, הסכים החייב לתשלום שכר טרחת הנאמן, הנוגע לרכיב של מאמץ מיוחד, ובהמשך ולנוכח המאמצים הייחודיים שנדרש הנאמן להשקיע בהליך אף ניתנה החלטה המאשרת את שכר טרחתו של הנאמן בגין מאמץ מיוחד.

מעיון בנספחי בקשת המבקשת עולה, כי הסך של 7,611 ש"ח, אשר הועבר על ידי שלטונות מס הכנסה, הופקד על ידי מס הכנסה במישרין עוד ביום 31/07/12 בקופת פשיטת הרגל של החייב. לא ניתן להניח ואף לא נטען, כאמור, על ידי החייב והמבקשת, כי לחייב ולמבקשת נודע לראשונה כי הכספים האמורים הופקדו בקופת הפש"ר אך לאחר מתן צו ההפטר החלוט ועם הגשת בקשתם ביום 21/02/13, לאחר שניתן כאמור לחייב צו הפטר חלוט.

משהנחת היסוד בהחלטה למתן הפטר החייב הייתה כי בקופת הפש"ר של החייב הצטבר סך המאפשר תשלום דיבידנד של 100% לנושה בצת, ושעה שאין מחלוקת כי מתוך הכספים שהצטברו בקופת הפש"ר של החייב נכלל סך של 7,611 ש"ח שמקורו במס הכנסה, שנגבה ביתר בגין פיצויי פרישה של המבקשת ממקום עבודה ושאינם של החייב, סבורני, כי ראוי להורות על השבת הסך של 7,611 ש"ח לידי המבקשת. ואולם, יהא על החייב להפקיד את הסך של 3,631 ש"ח, אשר יאפשר תשלום דיבידנד בשיעור של 100% לנושים, וזאת תוך 15 יום מהיום.

לא ראיתי לקבל את טענת החייב והמבקשת, לפיה השלמת הסכומים בקופת הפש"ר אמורה להיעשות על חשבון שכר טרחת הנאמן בגין מאמץ מיוחד, אשר אכן הייתה הצדקה לפסוק אותו בנסיבות המקרה לאור הפעולות הרבות שנדרש הנאמן להשקיע בהליך ושעה  שאף החייב נתן הסכמתו לרכיב המאמץ המיוחד.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: